אחת השאלות שאנו ההורים של שנת 2018 צריכים לשאול את עצמנו היא האם אנו מפריזים מעט ואולי אפילו הרבה עם הדרך שבה אנו מגדלים את הילדים שלנו מבחינה חומרית?. האם שכחנו את הערכים הבסיסיים שחשובים לנו להשריש כחלק מתהליך גידול וחינוך ילדנו?. האם עצם העובדה שהחיים השתנו לגמרי ממה שהיה בדור הקודם הן בשל כמות השעות שאנו ההורים נמצאים בעבודה במטרה כביכול לאפשר לנו ולילדים שלנו חיים טובים יותר לצד העובדה שיוקר המחיה עלה בצורה משמעותית והן משום שאנו רוצים להצליח בתחום שבו בחרנו לעבוד גורמת לנו לפספס את החלק העיקרי בתהליך הגידול והחינוך של ילדנו?.
איפה עובר הגבול?
הרי כל הנושא של הרשתות החברתיות – פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, יוטיוב שם את הילדים במרכז, באור הזרקורים ולא ממש מאפשר לנו ההורים ללמד על ערכים כמו צניעות, ענווה, להסתפק במועט, כבוד ועוד… זה המקום לשאול ולחשוב כי אולי מדובר בדור שמותר לו הכל, דור שבגלל שההורים שלו נמצאים המון שעות בעבודה ובמשרד דורש יותר כי זו הדרך של הילדים לקבל את תשומת הלב. כאן אנחנו נכנסים לתמונה ההורים, וצריכים לזכור היטב ולהבין שלמרות שכללי המשחק קצת השתנו, למרות שאנו הההורים נמצאים הרבה פחות בבית, עדיין אין זה אומר שאנו צריכים לקנות את הילדים שלנו במתנות ובגאדג’טים. משפטים כמו ״אם תהיה ילד טוב תקבל…״, ״אם תעשה שיעורים או תצליח במבחן אקנה לך…״ אינם טובים ופוגעים בתהליך החינוך של ילדנו. חוק מספר אחת של הורות וחינוך הוא לדעת לשים את הגבול. ילדים שאין להם גבולות הם ילדים שבסופו של דבר מאבדים את זה, תרתי משמע וחושבים שמגיע להם הכל. דבר נוסף