ילדים מטבעם מותחים את הגבולות עד המקום שבו נותנים להם. ילדים זקוקים לחום, לאהבה ולהמון המון תשומת לב ויחד עם זאת לעוד דבר אחד חשוב והוא גבולות.
הורה שלא יידע לשלב בין השניים ולהציב לילד שלו גבולות, להיות אסרטיבי וחזק כשצריך וצריך… ואין זה משנה באיזה גיל מדובר, ימצא את עצמו עובד עצות די מהר כי ילדים יודעים לזהות בדיוק את נקודת התורפה של הוריהם וללחוץ על הנקודות הכי חלשות שלהם בין אם זה על ידי בכי, צעקות או כל דבר אחר .
אחד המצבים היותר מוכרים איתם הורים מתמודדים הוא מצב שבו הילד משולב במסגרת חינוכית ובתקופות כאלו ואחרות הילד פשוט לא רוצה ללכת לגן או לחלופין מלכתחילה עושה סצנות ברגע הפרידה.
אז מה עושים?
לכל ילד אופי משלו כמובן ולכן יש להתאים את ההתמודדות לאופי הילד ולצרכים שלו. איך אתם מתחילים את הבוקר? אולי באווירה של לחץ, אולי אתם כועסים כי משהו קרה והילד מרגיש את זה…
נסו שדברים חיצוניים לא ישפיעו על ההתנהלות שלכם מול ילדכם ופתחו את הבוקר באווירה שמחה ובאופטימיות. ספרו לילד מה הולך להיות היום בגן בהתלהבות, אחרי שעודכנתם על לוח הזמנים מול הגננת, ספרו לו מה תעשו ביחד כאשר תאספו אותו מהגן אחר הצהריים ותראו איך הוא הופך קצת יותר נינוח בזמן העזיבה.
שיטת ״הכוח״ או שיטת ״המקל והגזר״ – אם לא אז… פחות תעבוד במקרה כזה, לכן כדאי למצוא את הדרך לפתח קשר חיובי בין הילד לבין סביבת הגן, אולי להבטיח לו בערב שלפני שתשחקו איתו רבע שעה בגן ורק אז תיפרדו עם נשיקה וחיבוק.