זחילת גחון מתחילה אצל תינוקות המגיעים לגיל 6-8 חודשים. מדובר באחת מאבני הדרך הכי חשובות בתהליך ההתפתחות הפיזיולוגי של התינוק, שכן זחילה מקדימה ישיבה, עמידה וגם הליכה.
יש כל מיני דברים שאפשר לעשות בכדי לעודד את שלב הזחילה. כאשר תינוק מגיע למצב שבו הוא מצליח להעביר משקל מצד לצד, שולט בשכיבה על הבטן ומצליח להחזיק את הראש מומלץ לשים את החפץ, הצעצוע או הגירוי במיקום של הושטת יד ועוד קצת בכדי שהוא יתאמץ להגיע אליו.
אותו גירוי יגרום לתינוק להושיט את ידו אל החפץ, לדחוף עם הרגליים ולאט לאט ירצה להתקדם. גם אם התינוק עדיין לא מצליח להגיע אל החפץ, עצם הניסיון מאפשר למערכת המוטורית והנוירולוגית של התינוק לבצע מאין סינרגיה שרירית ולסנכרן בין הידיים לרגליים.
מדובר בתסכול אופטימלי וחיובי המעודד התפתחות. דבר נוסף שחשוב לשים לב אליו הוא מה שנקרא לאפשר לתינוק להיות כמה שיותר על הבטן תחת השגחה במרחב פתוח כלומר על משטח רך ונעים וכמה שפחות על הידיים ובמקומות המקבעים את התנוחה שלו לתנוחת חצי שכיבה כמו סלקל, טרמפולינה, עגלה וגם הרמה ממושכת על הידיים איננה תורמת לתהליך ההתפתחותי של התינוק.
זחילת גחון מאפשרת לתינוק להבין עומקים ומרחקים, מסייעת לו לחקור את העולם ולכן היא מאוד חשובה גם לעצמאות שכן זה סוג של היפרדות מאמא. מומלץ לפזר כמה שיותר דברים בבית ולאפשר לתינוק להפעיל את החושים שלו תוך כדי ניסיון לקדם את הזחילה.