להציב גבולות בגיל צעיר

ילדים חייבים גבולות. לא רק שילד בלי גבולות הוא ילד שמאבד את זה מכל הבחינות, ילד שנפגע לו הבטחון והדימוי העצמי וילד שיעשה הרבה בעיות להוריו בהמשך הדרך, אלא גם שילד בלי גבולות הוא ילד שאין לו על מי לסמוך, ילד שלא מקבל את הכלים שהוא צריך בכדי להפוך לאדם עצמאי בעולם מלא באתגרים ומכשולים.

את תהליך הצבת הגבולות חשוב להתחיל גם בגיל צעיר, ממש כשהתינוק הקטן שרק נולד והביא אלינו הביתה אור, אושר ושמחה מגיע לגיל 6 או 7 חודשים.

איפה זה מתחיל?

הצבת גבולות מתחילה בדברים קטנים כמו למשל הרדמות עצמאית. הורים רבים שוברים את הראש ועושים הכל בכדי לגרום לילד שלהם לישון כמה שיותר שעות רצוף בעיקר בלילה. הם יוצאים עם העגלה לסיבוב בכל פעם שהילד עייף כי הטיול מסייע להרדמה ויש כאלה שאפילו מניעים את האוטו, שמים את הילד בכסא הבטיחות ויוצאים לדרך. בגיל 6 חודשים זה הזמן להפסיק עם כל הפעולות הללו ולאפשר לילד להירדם בעצמו במיטה שלו.

כמובן שכמו כל דבר, גם פעולה זו חייבת להתבצע בהדרגה. תחילה מומלץ לאפשר לילד להתיידד עם המיטה שלו, לאפשר לו לשחק בה כמה דקות כמה פעמים ביום ובמשך מספר ימים לעזור לו להירדם עם שיר ועם ליטופים, מגע והקול שלנו ורק אז, לאט לאט להתרחק ולתת לו את האפשרות להירדם לבד.

הקניית גבולות משמעותה פעמים רבות המילה לא, כאשר אין הדבר משוייך להגבלת החופש של הילד, אלא להיפך, כשאומרים לא על דברים שעקרוניים לנו, הדבר מאפשר לילד לצבור ביטחון, לחזק את הדימוי העצמי ולהבין שיש לו הורה שהוא יכול לסמוך עליו.