אחת השאלות בה רבים ההורים מתחבטים היא באיזה גיל הכי מומלץ לשלוח את הילד לגן בראשונה? התשובה לשאלה זו משתלבת כמובן עם פרמטרים נוספים כמו סוג העבודה של ההורים, מתי אמא צריכה לחזור לעבודה ועד כמה היא יכולה להישאר בבית לצד הצרכים של התינוק שזה עתה רק נולד. ובכן, יש כל מיני גישות ואין לשאלה הזו תשובה חד משמעית אבל מה שבטוח הוא שעד גיל חצי שנה, עדיף שהתינוק יישאר יחד עם הוריו בבית בסביבה מוגנת, תומכת, אוהבת ומכילה…
יש לכך כמה סיבות… בארבעת החודשים הראשונים התינוק ״חושב״ שהוא נמצא עדיין ברחם. הוא זקוק למגע כמעט תמידי, לחום גוף, תשומת לב והמון המון אהבה. בנוסף, חודשים אלו מלווים לרוב בכאבי בטן, גזים ואחר כך גם מגיע השלב של כאבי השיניים – מצבים בהם התינוק זקוק להכלה סביב השעון. בנוסף, בחודשים אלו וגם לאחר מכן זו תקופה שבה התינוק זקוק להמון שעות שינה בכדי שמנגנון השינה הטבעי שלו יבנה שלב אחר שלב ולכן יש לאפשר לו את זה. בגן, לרוב יש מסגרת, לכן בששת החודשים הראשונים, חודשים בהם רוב המומחים טוענים כי אין עדין מה שנקרא ״אימוץ הרגלים״, עדיף לתינוק להישאר בבית.
בשלב מאוחר יותר, החל מגיל חצי שנה, ניתן לשלב את הילד במסגרת שמתאימה לגיל שלו בין אם משפחתון או גן פרטי. החל מגיל שנה, מומלץ לשלב את הילד בגן, שכן בגיל זה הוא כבר זקוק לסדר יום מובהק, החושים שלו כבר מחודדים דים בכדי שיוכל להמשיך ולהתפתח מבחינה מוטורית, שכלית ועצבית, כאשר הגן הוא בדיוק המקום הנכון לעשות זאת שכן מדובר בסביבה מלאה בגירויים.